איך לעזור למתבגרים שלנו להתמודד במצבי לחץ

מצב אי הוודאות בימים האחרונים והאיום הביטחוני המתמשך מלווים אותנו ומעוררים חרדות ופחדים גם אצל הילדים והמתבגרים שלנו (בצורה ישירה ו/או עקיפה) התופעות משתנות מאחד לשני, הן מופיעות בדרך כלל בצורה מיידית ונעלמות לאחר תקופה קצרה יחסית, אך בחלק מהמקרים הסימפטומים עלולים להחריף ואפילו להביא לירידה משמעותית בתפקוד היומיומי.

למה חשוב לשים לב? 1.תגובות רגשיות- פחדים וחרדות המתבטאות בהתקפי בכי, רעידות, מיחושים גופניים או בצורה מילולית (החל מפחד להיות לבד, לצאת החוצה ועד לפחד ממוות). דכדוך ועצב המתבטא בחוסר אנרגיה והסתגרות חברתית. תסכול וכעס המתבטא בחוסר סבלנות ועד להתפרצויות זעם אלימות (במצבי קיצון אפילו מחשבות אובדניות)

2.תגובות גופניות- תגובות אוטונומיות החל מדופק מואץ, נשימה מהירה, הזעת יתר, כאבי שרירים, רעידות בגוף ועוד- חשוב במקרים לפנות לאבחנה רפואית על מנת שלול בעיה פיזיולוגית. תגובות פסיכוסומטיות החל מכאבי ראש, נדודי שינה, אבדן תיאבון, עייפות יתר ועוד.

3.תגובות התנהגותיות וחברתיות- העצמת דפוסים התנהגותיים, יכול להתבטא בפעילות יתר, דיבור ללא הפסקה ולעיתים אף התנהגות אובססיבית או מצד שני בהתנהגות אפטית, שתיקות, חוסר עניין בחברים וניתוק סביבתי.

מה ניתן לעשות?? 1.חשוב לתת מידע נכון ואמין אך תמציתי ובצורה רגועה, למשל: 'בזמן אזעקה חשוב ללכת בזריזות לממ'ד, חשוב שתדע שברוב המקרים זה מגן בצורה מלאה'

2.חשוב לעודד ביטוי רגשי על מנת לפרוק לחצים, למשל 'מה עוזר לך להרגיש טוב יותר?

3.חשוב לשמור על מגע פיזי- חיבוק מרגיע ונשיקה, מחקרים מראים כי חיבוק מעל 20 שניות מורידים את מפלס החרדה והלחץ.

4.חשוב לשמור עד כמה שניתן על שגרה (למשל שינה וקימה בזמנים קבועים, ארוחות מסודרות), ולנצל את הזמן לזמן איכות משותף (משחקים או שיחות משותפות, הכנת ארוחות ועוד)

5.חשוב להגביל את החשיפה של הילדים לחדשות ולמראות קשים ומשיחות מבוגרים על המצב (בעיקר מול ילדים צעירים יותר)