אמא יחידנית

יש לי חברה חכמה, מצחיקה ומקסימה, הכרנו לפני כעשרים שנה בעבודה, ובעוד אני הספקתי להכיר את בעלי, להתחתן ולהביא לעולם ילדים היא ניסתה מספר לא מועט של פעמים ליצור זוגיות וכשלא הצליחה בישרה לי שהיא החליטה להביא לעולם ילד כאם יחידנית.

'אני רוצה ילד, משלי- לקום אליו בלילה לשחק איתו, לחוות איתו את החיים, החלטתי שכמתנה לגיל 40 אני הופכת לאם יחידנית'.

הורות בישראל הפכה לנחלת הכלל, לנו הישראלים יש עצות לכל דבר, איך לגדל את הילד שלא יהיה מפונק, מה להלביש לו ואיך להגיב לבכי שלו, איך לחלק משימות בין ההורים ועוד.

עם השנים גדל אחוז הנשים שבוחרות להביא ילד לבד כאם יחידנית, לעיתים מדובר בבחירה מתוך אילוץ (לאחר שלא הצליחו לבנות מודל זוגי), אך יש גם כאלה הבוחרות זאת מתוך שיקולים אחרים.

הנתונים מראים כי אחוז האימהות היחידניות נמצא בעליה וכיום מדובר על כ18% מכלל האימהות שבוחרות באימהות יחידנית.

אימהות יחידניות צריכות להתמודד במהלך חייהן עם הדילמות לבד, בלי בן זוג תומך, לעיתים המשפחה הגרעינית מהווה עוגן, אך לפעמים אותן אימהות נשארות עם הקושי לבד, בלי יכולת לחלוק אותו ולפעמים עם ביקורת מהסביבה, זה למעשה אחד הקשיים המרכזיים עליהן מדווחות נשים שבחרו בהורות יחידנית.

אמא יחידנית תתמודד במהלך חייה לא פעם עם השאלה 'מדוע בחרת להביא ילדים לעולם לבד?', 'מה הסיפור שאת מספרת לילדך שהוא שואל איפה אבא?'

ילד צריך תשובה לשאלה איפה אבא.

לעיתים יש הורים שמסתירים את האמת מתוך רצון לגונן (מכירה סיפור על ילד בגן שילדים בגן שאלו אותו איפה אבא והוא ענה שאבא שלו מת).

חשוב לספר את האמת לילד, תשובה ברורה משדרת לילד ביטחון ובתת מודע גם לאם שלמות עם ההחלטה שלה ואז יותר קל לשניהם לעמוד מול העולם.

ניתן בהחלט לספר לילד מה יש (אמא, סבא, סבתא, כלב ועוד) ולא מה אין, להמתקד בחיוב ולא בשלילה. מה שהם יספגו בבית, הם יקרינו אח"כ החוצה.

זה גם בסדר לומר ש'אמא לא התחתנה ואיש אחד נתן לה מתנה והמתנה הזו היא אתה ילד יקר שלי'.