מה עושים שהמתבגר/ת מסרבים לשבת לארוחה משפחתית? כבר דיברנו על חשיבות הארוחה המשפחתית, הדינמיקה, התקשורת וגיבוש כל בני המשפחה, אך מה עושים כאשר המתבגר/ת מסרבים לשבת יחד עם כל המשפחה?
בעבדותי עם מתבגרים נתקלתי בהתנגדויות שונות ואשמח לתת לכם מספר טיפים שיסייעו: 1.זיהוי ההתנגדות- כדאי לשים לב ולקיים שיח עם המתבגר/ת כבר שמתחילים לראות התחלה של התנגדות ולא לחכות שההתנגדות תהפוך ללגיטימית. 2.הכנה מראש לארוחה- ברגע שזיהינו את ההתנגדות כדאי לקיים שיחה עם המתבגר/ת ולדבר מראש על חשיבות הארוחה המשותפת, על זמן אחר שיהיה להם לעצמם ולהגיע להסכמה מראש. 3.חוויית המפגש- כדאי לדאוג שהאווירה בזמן הארוחה תהיה חווייתית ומהנה עבור כל המשתתפים ושגם המתבגר ימצא את עצמו בתוך השיח ולא ירגיש מיותר. 4.פרגון על השתתפות- לאחר השתתפות בארוחה כדאי לפרגן למתבגר/ת על ההשתתפות בארוחה (חשוב שהפרגון יהיה נקודתי ולא כללי למשל: היה כיף שפתחת את נושא X לשיח בזמן הארוחה, ממש למדנו מהדברים שאמרת.... או- כמה טעים היה הקינוח שהחלטת להכין בהפתעה לכולנו, זה ממש שימח אותנו
רוצים עצה נוספת? https//ega.co.il אפשר גם אחרת!
コメント