• edenweiss6824

חיוך של גאווה

השבוע יצא לי לשוחח עם מישהי והיא אמרה: 'אני בת 20 וזו הפעם הראשונה בה אני משתתפת במצעד הגאווה, לא מאמינה! זהו ציון דרך משמעותי בחיי.

אני נזכרת בימים בהם הייתי נערה סגורה שפחדה לצאת מהארון ולהזדהות, שהעיניים היו נשואות אליה בציפייה להגשים כל כך הרבה חלומות, חלקם לא שלי בכלל, ולא העזתי לומר- מי אני ומה החלומות שלי.

היום אני מסתכלת על הנערים והנערות שחווים את המצעד הראשון שלהם וחושבת כמה חשוב לנו כחברה לחבק ולחזק אותם, להבין שכל אדם שונה וייחודי בדרכו שלו והמצעד הוא רק ציון דרך לחיים בכלל'

אחרי הפגישה חשבתי לעצמי כמה המסר הזה הוא חשוב- לכולנו כחברה- לקבל ולאהוב כל אדם באשר הוא, בלי לשפוט לנערים והנערות הגאים- כמה חשוב שלא תהיו לרגע לבד, כמה כדאי לשתף מישהו, לא לחשוש ולצאת באומץ.

להורים לנערים והנערות המיוחדים האלה- קשיים ישנם בכל משפחה, בכל בית הקושי מתבטא בצורה אחרת, נסו להיות קשובים ולהבין מה הצרכים של הילדים שלכם, מה החלומות שלהם וזכרו שייחד כמשפחה אתם כוח ענק