• edenweiss6824

להעיר או להאיר ?

ביקורת היא תכונת אופי שטבועה בנו בני האדם ואי אפשר להתעלם ממנה. השאלה מה המינון שאנו נותנים לה בחיינו בכלל ובחיינו הזוגיים בפרט? אנו צריכים לבדוק עם עצמנו- למה אנו מבקרים ומעירים? האם זה כי אנו אוהבים שלמות? מבקשים כבוד? רוצים בטובת הזולת? ביקורת יכולה לשפר אך גם להרוס- תלוי איך היא נאמרת.... אז איך נדע האם הביקורת היא הרסנית או נורמטיבית?

1.תדירות- בדקו עם עצמכם באיזה תדירות הביקורת נמצאת בחייכם הזוגיים, ביקורת בתדירות גבוהה מעלה את תחושת העוינות ומעבירה מסרים שליליים ותחושת חוסר ביטחון, תסכול, בדידות וכעס.

2.ביקורת ממוקדת/ כללית?- ביקורת ממוקדת מופנית להתנהגות ספציפית לדוג'- 'קשה לי עם זה שאתה מגיע הביתה וישר לוקח את הטלפון במקום לשאול לשלומי' ביקורת כללית מפנה אצבע מאשימה כלפי האדם עצמו וצובעת אותו באור שלילי לדוג' 'ההורים שלי צדקו שאמרו לי שלא כדאי לי להתחתן איתך' השתדלו כמה שיותר שהביקורת תהיה ממוקדת.

3.ביקורת סמויה/ ישירה- כל ביקורת אינה נעימה, אך כאשר היא גלויה ניתן יותר להבין מה הצד השני רוצה מאתנו, ביקורת סמויה גם אם תאמר בנעימות תיתן תחושה לא נעימה ולא תשיג את המטרה.

4.מטרת הביקורת- לפני שאתם יוצאים בביקורת, בדקו עם עצמכם- מה המטרה? האם היא נאמרת כדי לשפר ולשמר את הזוגיות או להשיג דבר אחר שמספק צורך אישי שלנו ולא בא כדי לשפר את הזוגיות.

ביקורת בתדירות נמוכה, ממוקדת, ישירה שמטרתה לשפר את הזוגיות תהיה ביקורת בונה. חשוב להבין שלפעמים הצד המבקר לא יהיה מסוגל להפסיק להיות ביקורתי בסלי סיוע נדרש (טיפול נפשי/ זוגי) כדאי לברר מה המקור האמיתי של הביקורת, להזמין הקשבה מהצד השני ולפנות לטיפול במידת הצורך על מנת לשפר את הזוגיות.

אפשר גם אחרת!