התמודדות עם גיל ההתבגרות

לפני שנראה איך מתמודדים עם גיל ההתבגרות ננסה להבין קודם כל מהו גיל ההתבגרות?

גיל ההתבגרות

עם הופעתה של הבגרות המינית והמעבר לתקופת הבגרות המוקדמת, תמה תקופת הילדות "הנאותה". לנוכח התפתחות הגוף וקצב הבשילה של האיברים הגניטליים, מתעוררות שאלות הנוגעות לזהותו של המתבגר.

מחקרים עכשוויים שבדקו סערה ומתח בגיל ההתבגרות, התמקדו למשל בקונפליקט עם ההורים, באי יציבות רגשית, והתנהגות סיכונית. בסוג אחר של מחקר דיווחו החוקרים כי סטודנטים והורים למתבגרים צעירים צפו שמתבגרים יותר מאשר ילדים בבי"ס יסודי ייטו יותר ללקות בסימפטומים המאפיינים הפרעות נפשיות (כגון: חרדה, חוסר ביטחון ודיכאון) ולקיחת סיכון / מרדנות (כגון: פזיזות, אימפולסיביות וגסות רוח). במחקר אחר נמצא כי הורים ומורים רואים את גיל ההתבגרות כתקופה קשה יותר מכל תקופה אחרת עבור המתבגרים, ועבור הורים ומורים. הרעיון של תקופה קשה למתבגרים כולל שלושה מרכיבי מפתח:

1. קונפליקט עם ההורים – מתבגרים נחנו בנטייה למרדנות ולהתנגדות לסמכות הורית.

2. נטייה למצבי רוח דיכאוניים – מתבגרים נוטים למצבי רוח הפכפכים ולטלטול מצב הרוח, ואף נוטים יותר לחוות אפיזודות דיכאוניות.

3. התנהגות סיכונית – מתבגרים נוטים להתנהגות פזיזה, להפרת נורמות, להתנהגות אנטי-חברתית ולהתנהגות שיש בה פוטנציאל לפגיעה עצמית ופגיעה באנשים הסובבים אותם.

ישנה שונות בקרב מתבגרים לגבי מצבי רוח דיכאוניים שהם חווים. גורמים שונים עשויים לגרום מצבי רוח קשים אלה, בינם: יכולת אקדמית נמוכה, מעמד חברתי נמוך מקבוצת השווים, קשיים משפחתיים- סכסוכים בין ההורים, וגירושים

הסערה שעובר המתבגר עשויה להביא למרד. סיבות המרד עשויות להיות שונות ומגוונות, הן מושפעות ממאפיינים אישיים וסביבתיים.

(מתוך ויקיפדיה- מרד והפרעות התנהגות בגיל ההתבגרות).

התמודדות עם גיל ההתבגרות

החדשות הטובות הן כי מדובר בתקופה שעוברת וכי כולנו חווינו אותה ועברנו אותה!

• חשוב לדעת לתת לנער/ה המתבגרים את הפרטיות שלהם ואת מרחב המחייה שלהם

• יחד עם זאת אין הדבר אומר שלא צריך לשים להם גבולות למרות ההתנגדות בני הנוער מחפשים את הגבולות הללו בתוך תוכם כי אז הדבר אומר שאכפת לנו מהם.

• נקודה נוספת ולא פחות חשובה לנסות להיות פחות שיפוטיים כלפי הילדים שלנו יש להם את זה מספיק מקבוצת השווים איתם הם מסתובבים.