איך מתמודדים עם חרם חברתי על ילד?
מה ההשלכות של נידוי חברתי?
האם להתערב? ואם כן איך לעשות את זה נכון?
כשמדברים על חרם מדברים על מעל 60% מהכיתות בהם נעשה חרם, בעיקר בבתי הספר היסודיים והחטיבה המוקדמות, לאחר מכן עפ"י מחקרים ישנה ירידה הדרגתית בשיעור תהליכי החרם.
חרם היא מילה טעונה, בפחד ובכאב, ילד שעבר דחיה חברתית וחרם- עלול למשוך איתו רגשות שליליים לתקופה ארוכה מאוד ולעיתים לכל החיים.
אנו צריכים לזכור כי אצל ילדים ומתבגרים- הקבוצה החברתית היא מרכז החיים ולכן החרם הופך את התמודדות לקשה ביותר.
אם בעבר חרם היה רק בכיתה, במרחב הציבורי של הילד, היום המרחב גדל, גם לרשת ולמרחב האינטרנטי, לקבוצות הוואצאפ ועוד- ואנו ההורים צריכים להיות עם היד על הדופק.
הורים לילד שעובר חרם מוצאים את עצמם במצוקה קשה, כואבים את כאב ילדם, מרגישים צורך עז לעזור לו ולעיתים לא יודעים איך ומפחדים להחמיר את מצב הילד.
אז איך מתמודדים?
1.נסו לפעול בזמן אמת ובהתאם לגילו של הילד- כדאי לשקול את הצעדים כדי לא לגרום לפגיעה נוספת בילד.
2.עזרו לילד לתת מילים למחשבות ולרגשות- דרך זה הילד ילמד כלי לחיים- לתמלל את רגשותיו ולראות מה האופציות להתמודדות.
3.נסו למלא את החלל החברתי שנוצר בחייו של הילד- לחבר אותו לקבוצות גיל במרחבים שונים- שכנים, חברים מהחוג, מהשכונה, מעבר לחברים בכיתה מהם הוא פגוע. המטרה לתת לו להרגיש טוב חברתית וליצור לו מרחב בטוח ומכיל.
4.שמרו על קור רוח- אל תיבהלו ואל תבהילו- השענו את על השני כבני זוג וחשבו יחד איך לפתור את העניין, שדרו לילד מסר של הבנה והכלה אבל לא של הזדהות- אנו מבינים שקשה לך ואנו כאן תמיד בשבילך, זכור שתקופה זו תעבור....
5.היעזרו באנשי מקצוע כשצריך- אל תהססו להתייעץ.
ובכלל גם אם ילדכם לא עבר חרם, היו ערניים כדי לוודא שהוא לא חלק, גם אם פסיבי, בחרם ונידוי ילד אחר.
זכרו- אפשר גם אחרת!
עדן 054-4415192
https//ega.co.il
